לאחרונה ניתן בבית הדין הארצי לעבודה פסק דין חשוב ותקדימי, אשר היה אמור להסדיר, סוף-סוף, את סוגיית ההכרה בדיעבד בקיומם של יחסי עבודה.

בעסקים ובארגונים רבים נהוגה שיטה בה פרילנסרים מקבלים את התמורה בגין עבודתם באמצעות חשבונית מס, בין אם מדובר בעוסק מורשה ובין אם מדובר בחברת יחיד. בשיטה זו, התמורה שניתנת לפרילנסר בגין עבודתו בדרך כלל גבוהה יותר ביחס לתמורה שהיה מקבל אילו היה מוגדר כעובד שכיר ומקבל תלוש שכר, שכן היא מגלמת הפרשות סוציאליות ולעיתים גם תשלום עבור שעות נוספות.

בית הדין לעבודה בתל אביב פסק לאחרונה כ-800,000 שקל לתובע שהתקבלה טענתו לפיה התקיימו יחסי עובד-מעביד בינו לבין התעשייה האווירית, על אף שקיבל את שכרו בתמורה לחשבוניות מהחברה שבבעלותו. ההתקשרות בין הצדדים החלה בשנת 1989 והסתיימה בתחילת 2013, מספר חודשים לאחר שמלאו לתובע 67 שנים. התובע, מהנדס בכיר בחשמל ואלקטרוניקה, סיפק למפעל של התעשייה האווירית בלוד שירותי כתיבה טכנית והדרכה, תחילה באמצעות עוסק מורשה שלו ובהמשך באמצעות חברה בבעלותו.

החברה העמידה לזכות העובד משרד, הוציאה לעובד תלושי שכר במהלך 53 חודשי ההתקשרות ביניהם, הפיקה עבורו כרטיסי ביקור עם לוגו החברה, סיפקה לו ציוד לרבות טלפון סלולרי, ואף פתחה עבורו קופת תגמולים.

נהג שליחויות שבמשך עשר שנים הועסק ב"סלקום" במתכונת של עובד קבלן, הוכר על ידי בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב כעובד לכל דבר. בעקבות ההחלטה, אחרי שהסתיימה העסקתו חויבה חברת הסלולר לשלם לו פיצויי פיטורין וזכויות נוספות בסך ב-216 אלף שקל.

פרילנסרים לא מוגנים על ידי חוקי העבודה. לכן, הם צריכים לשמור על זכויותיהם בחוזה עם מזמין השירות; עו"ד גיא הרשקוביץ מסביר כיצד עושים זאת

בשוק העבודה ניתן למצוא מודלים מגוונים להעסקה: יחסי עבודה, פרילנס, נותן שירותים ועוד. למעשה ישנם שני סוגים עיקריים של העסקה: יחסי עובד-מעביד ומתן שירותים מסוגים שונים. מה שיקבע האם התקיימו יחסי עובד מעביד הוא לא רצון הצדדים אלא הדין.

מעמד אדם כ"עובד" או כ"פרילנסר" עלול שלא לקבל תוקף משפטי בנסיבות מסוימות. במקרים אלו יחויב המעסיק בתשלום הזכויות הסוציאליות למשך תקופת ההתקשרות