פסק דין תקדימי של בית הדין הארצי לעבודה קבע שעובדים יומיים ושעתיים יקבלו במצטבר גם שכר של 150% וגם דמי חגים בהיקף 100%. פסק הדין מתייחס ליותר מ-700 אלף איש שעד כה קיבלו 250% רק במקרים חריגים שבהם הוכיחו שחייבו אותם לעבוד בחגים
בית הדין לעבודה פסק בשבוע שעבר שהתממשות תרחיש בגינו עובד מאיים להתפטר אינה נחשבת לפיטורים. זאת, בניגוד לפסיקה הפוכה שהתקבלה באוקטובר 2016, במסגרתה נקבע שהתממשות תרחיש בגינו עובד מאיים להתפטר אינה נחשבת דווקא להתפטרות.
מעסיק שדרש מהעובדת לעבוד בזמן חופשת הלידה שלה, איים עליה שאם לא תעבוד בחופשת הלידה יילקחו ממנה הרכב והטלפון הנייד ואם לא די בכך, שלל ממנה מתן מכתב המלצה וכל חטאה של העובדת היה שסירבה לעבוד במהלך חופשת הלידה.
רבים מהמעסיקים טועים לחשוב שדי בהגדרת שכר כגלובלי, בהגדרת המשרה כ"משרת אמון", או בהגדרת העובד כמנהל על מנת לפטור אותם מתשלום שעות נוספות, וכך הם חושפים עצמם לתביעה משפטית מצד העובד.
העובדת הודיעה על התפטרותה וחזרה בה שבועיים לאחר מכן. בג"ץ הכריע בעבר [566/76] שבנסיבות אלה, מאחר שאין מדובר בהתפטרות בשעת כעס או בהודעת ביטול שניתנה בסמוך למתן הודעת ההתפטרות, לא חלה על המעסיק חובה לקבל את הודעת ביטול ההתפטרות.
מעסיק שנודע לו בדיעבד כי טרם נותקו יחסי עובד-מעביד נכנסה העובדת שפוטרה להיריון, נדרש לפנות לממונה על חוק עבודת נשים לה הואצלה סמכותו של השר, בבקשה לתת היתר לפיטורי העובדת. עד למתן החלטה בבקשה, ומשהפיטורים בטלים, על העובדת לשוב לעבודתה
בית הדין הארצי לעבודה ביטל לאחרונה החלטה של בית הדין האזורי בתל אביב [סע"ש 56015-02-14], ופסק שיש להכיר בחוזה העבודה המזכה את העובד בבונוס בסך כחצי מיליון שקל, על אף שחוזה העבודה החדש בו נקבע הבונוס לא נחתם על ידי מנכ"ל החברה.
בית הדין לעבודה בבאר שבע פסק לאחרונה פיצוי חריג בגובה 100 אלף שקל לעובד, שלאחר פיטוריו הפיצו נגדו בעלי החברה הודעה לפיה הוא מעל בכספים בחברה.
בית הדין המחוזי לעבודה בתל אביב אישר השבוע את הסכם הפשרה בין חנות א.ל.מ בדיוטי פרי לעובדיה. בינואר 2016 תבעו העובדים את החנות, בטענה כי לא ניתנה להם זכות הישיבה במהלך שעות העבודה. ההנהלה טענה כי אופי העובדה בחנות אינו מאפשר ישיבה במהלך שעות העבודה, שכן זמנם של הלקוחות דוחק והעבודה נעשית תוך כדי תנועה.
התובע עבד במסעדה כשמונה שנים ברציפות עד 2016. הוא טען שתלושי השכר שנמסרו לו פיקטיביים, משום שהמסעדה פיצלה את שכר הבסיס שסוכם עמו באופן שחלק ממנו הועבר לתשלום זכויות סוציאליות. לדבריו המסעדה גם לא מסרה לו הודעה בכתב על תנאי העבודה וכי הוא זכאי לפיצויי פיטורים כיוון שנאלץ לעזוב עקב הפגיעה בזכויותיו.
בית הדין לעבודה בחיפה פסק לאחרונה פיצויים בגובה כ-130,000 שקל לעובד בגין הפרת זכויותיו, על אף שחתם בתום תקופת העסקתו על כתב ויתור על טענות או תביעות עתידיות נגד המעסיק הנוגעות ליחסי העבודה ביניהם.
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל תביעה של שניים מעובדי מפעל "פאקליין" שפוטרו במסגרת צמצומים. וחייבה את המפעל לשלם להם עוד 262 אלף שקל, מלבד פיצויי הפיטורים שכבר קיבלו, לאחר שקבעה כי הם לא קיבלו את מלוא השכר שהגיע להם.
בית הדין לעבודה בבאר שבע פסק בשבוע שעבר לעובד כ-90 אלף שקל עבור שעות נוספות, לאחר שהעובד הוכיח שהאיתורן שהוצמד לרכבו לא משקף את כל השעות הנוספות בהן עבד בפועל. העובד הועסק כנהג בחברת הסעות במשך כ-7 שנים, עד מרץ 2017. כעבור 3 חודשים הגיש נגד המעסיק תביעה לפיצוי בגובה כחצי מיליון שקל בטענה להפרת זכויותיו.
בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגישה מדריכת טיולים בת 78 נגד חברת התיירות "בין הרים", שחויבה לפצות אותה בכ-447 אלף שקל בגין שעות נוספות שלא שולמו לה במהלך ארבע שנות עבודתה. השופטת דגית ויסמן דחתה את עמדת החברה שלפיה על המדריכה חל הסכם קיבוצי שקובע יום עבודה של 12 שעות.
בית הדין הארצי לעבודה ביטל לאחרונה את החלטתו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב [סע"ש 13741-06-15], וקיבל את טענת העובד לפיה הוא זכאי לתשלום מענק שהובטח לו במקרה של פיטורים או התפטרות בעקבות הפחתה משמעותית בהיקף העבודה או בתחומי האחריות שעליהם היה אַמון.
בית הדין לעבודה בתל אביב את המעסיק לשלם לעובד פיצוי בסך כ-190,000 שקל, סכום השקול ל-4 משכורות חודשיות. זאת לאחר שנפסק שהחופשה הכפויה אליה הוּצַא העובד למשך שבועיים נחשבת לפיטורים שלא כדין וללא שימוע בהתאם לכללי הפסיקה. בנוסף נפסקו לעובד דמי הודעה מוקדמת בסך כ-96,000 שקל ובונוסים בגובה כ-590,000 שקל.
בית הדין לעבודה בתל אביב פסק לאחרונה פיצוי חריג בגובה כ-170,000 שקל לעובד בגין פגמים מהותיים בשימוע שנערך לו, על אף שבמהלכו נתן הסכמתו לסיום העסקתו. בנוסף נפסק לעובד פיצוי בגובה 60,000 שקל, ללא הוכחת נזק, לאחר שהמעסיק לא התנהל כדין כשנודע לו שהעובד סובל מהטרדה מינית במקום העבודה מצד אחד העובדים.
העובדים לא קיבלו תשלום הולם על שעות נוספות וקוזזו משכרם ימים שבהם המעסיקה לא מצאה להם עבודה. טענותיה כי חוק שעות עבודה ומנוחה לא חל עליהם ושהם היו עובדים יומיים נדחו לחלוטין
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגישה פקידת תביעות לשעבר ב"דג סוכנות לביטוח", שהתפטרה לאחר שהוותק וימי החופשה שצברה שונו ללא ידיעתה, והמעסיקה סירבה להשיב אותם לקדמותם. השופטת רוית צדיק קבעה שמדובר בהרעת תנאים המזכה את הפקידה בפיצויי פיטורים בסך כ-85 אלף שקל.
בית הדין לעבודה בתל אביב פסק בשבוע שעבר פיצוי בגובה 50,000 שקל לעובד בעקבות פיטוריו, על אף שהם בוטלו והוא המשיך לעבוד בחברה. חשוב לציין שמדובר במקרה מורכב, בו בית הדין הציג רמזים עבים לכך שלמעשה העובד היה זכאי לפיצויים נוספים בגין פיטוריו שלא כדין, אך היה מנוע מלפסוק לו פיצוי זה מאחר שהעובד כלל לא העלה טענה זו בפניו במסגרת כתב התביעה. ייתכן מאוד שזהו שיקול שבית הדין הביא בחשבון, מבלי לומר זאת באופן מפורש, כאשר החליט לפסוק לעובד פיצוי חריג זה.
בית הדין לעבודה בתל אביב פסק השבוע שעובד שפוטר זכאי לפיצויי פיטורים גם מעמלות שנגזרו מרווחי החברה, וחייב את המעסיק לשלם לעובד כ-238,000 שקל נוספים לצורך השלמת פיצויי הפיטורים להם הוא זכאי. מפסק הדין ניתן ללמוד על החשיבות הרבה בניסוח מדויק של חוזה העבודה, שכן במערכת המשפט עמימות פרשנית משחקת לרעת מנסח החוזה.
בית הדין לעבודה בתל אביב פסק לאחרונה לעובדת פיצוי בגובה 15,000 שקל, בעקבות מסכת התנכלות תעסוקתית שעברה. "העובדת הוכיחה כי סבלה מהתנהגותו של מנכ"ל החברה, שעלתה כדי התנכלות תעסוקתית, שגרמה לה לחוויה של השפלה ואובדן הערך העצמי", נימק בית הדין את החלטתו.
חוק הודעה לעובד מחייב מעסיק למסור לעובד בתוך 30 יום ממועד תחילת ההעסקה הודעה בכתב המפרטת את תנאי העבודה. החל משנת 2014, מחויב המעסיק לציין בנוסח ההודעה שאין באמור בה כדי לגרוע מכל זכות המוקנית לעובד מכוח כל דין, צו הרחבה, הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או חוזה אחר הנוגע לתנאי עבודתו.
בית הדין לעבודה בתל אביב חייב לאחרונה מעסיקה בפיצוי בסך כ-63,000 שקל, לאחר שבן זוגהּ החל להלך אימים על העובדת ולנסות לגרום לה להתפטר רגע לפני שובה מחופשת לידה, מחשש שבקרוב תיכנס להיריון נוסף.
קנס פלילי בגובה כ-900,000 שקל הוטל לאחרונה על ידי מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד העבודה על עמותה שלא הפרישה פנסיה לעובדים. מדובר בעמותה שהפעילה תיכון, ולא העבירה בפועל לקרן הפנסיה את הכספים שניכתה במשך כשנתיים משכרם של שמונה מורים. במסגרת הסדר טיעון, גזר בית הדין על מנהל העמותה קנס בגובה של 40,000 שקל, וכן התחייבות עצמית בסך 226,000 שקל להימנע מביצוע חוזר של העבירה למשך 3 שנים.
בית הדין לעבודה בירושלים פסק לאחרונה שגם אילו היתה נכונה טענת העובד לפיה לא נערך לו שימוע לפני פיטורים – הרי שתגובתו להודעת הפיטורים ("סבבה") מעידה על כך שלא נגרם לו נזק, ולכן אינו זכאי לפיצוי.
מתברר שלעתים החלטה של מעסיק לא לפטר עובד שאין לו כל ערך עבור הארגון עלולה לעלות לו ביוקר: בית הדין לעבודה בתל אביב פסק בשבוע שעבר פיצוי חריג ביותר בגובה כ-300,000 שקל, לעובדת שבמשך כ-13 שנים לא ביצעה כל מטלה, וב-3 השנים האחרונות לפני פרישתה לגמלאות אף לא התייצבה במקום העבודה.
התובע טען שרק לאחר כ-4.5 שנים החל המעסיק לשלם לו תגמול עבור עבודה בשעות נוספות עד לסיום עבודתו, ואילו המעסיק טען להגנתו שהשינוי היחיד שהחל ממועד זה הוא טכני בלבד ברישום תלושי השכר, באופן בו פוצלו הרישום לרכיב שכר יסוד ורכיב שכר עבודה בשעות נוספות. זאת, כאשר בפועל העובד קיבל את שכר זהה בגין עבודה באותן שעות נוספות גם בתקופה שקדמה לשינוי הטכני הנטען בתלושי השכר.
בית הדין לעבודה בתל אביב פסק לאחרונה פיצוי בגובה כ-220,000 שקל לעובד בעקבות הפרת רבות מזכויותיו, כשהמרכזית בהן היא תשלום עבור שעות נוספות. העובד הועסק במשך כ-3.5 שנים כנהג משאית בחברה העוסקת בהובלת פסולת מאתרי בניה, ושכרו הגלובלי עמד על סך 9,000 שקל נטו בחודש.
סוכן מכירות ב"ישרקו" טען שהפסקת העסקתו בגיל 65 הייתה נגועה באפליה מחמת גיל ובוצעה ללא שימוע. שתי ערכאות שיפוטיות הסכימו איתו
על החברה כבר במעמד השימוע להחתים את העובד על פרוטוקול השימוע, למען לא יעלו טענות ממין אלו בשלבים מאוחרים יותר" – כך ציין לאחרונה בהחלטתו בית הדין לעבודה בתל אביב, בעקבות טענת העובד לפיה פרוטוקול השימוע הנו פיקטיבי ואינו משקף את ההליך כפי שהיה באמת.
כיצד מתבצע חישוב פיצויי פיטורים במקרה בו שכר העובד הופחת סמוך לסיום העסקתו? בית הדין הארצי לעבודה פסק בשבוע שעבר שבמקרה כזה – יש לחשב את פיצויי הפיטורים עבור התקופה שקדמה להפחתה בשכר לפי השכר הקובע טרם ההפחתה, ואילו את היתרה יש לחשב לפי השכר האחרון.
בית הדין לעבודה בחיפה פסק לאחרונה פיצויים בגובה כ-130,000 שקל לעובד בגין הפרת זכויותיו, על אף שחתם בתום תקופת העסקתו על כתב ויתור על טענות או תביעות עתידיות נגד המעסיק הנוגעות ליחסי העבודה ביניהם. כ-3 שנים לאחר שהחלה החברה להעסיק את העובד כאיש אחזקה בבית מלון, היה מעורב העובד בתאונת עבודה בה נפגע בידו ובעקבות כך נעדר מהעבודה החל ממאי 2013, למשך כ-3 חודשים.
תובע ומהמועצה הדתית פיצויים בסכום של 694,210 ש"ח. מהות התביעה: זכויות סוציאליות, הפרשי שכר יסוד שכר שעות נוספות פיצוי בגין העסקה אסורה, פיצויי פיטורים ופיצויי הלנת שכר ופיצויי הלנת פיצויי פיטורים.
בית הדין לעבודה בתל אביב קבע לאחרונה שעיריית יבנה תשלם יותר מ-75 אלף שקל לפקח לשעבר, שפוטר מעבודתו בין השאר בטענה לבעיות יחסי אנוש ולכך שנרדם במהלך משמרות. השופטת עידית איצקוביץ קבעה שעל העירייה היה לקבל את אישור ועד העובדים לפני הפיטורים.
בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל בשבוע שעבר תביעת עובד שפוטר לאחר קרוב ל-5 שנים בהן הועסק כנהג בחברה, בעקבות התבטאות לא הולמת כלפי הבוס. נפסק שאין לשלול ממנו את פיצויי הפיטורים, אולם בעקבות התנהלותו ניתן לשלול ממנו את תמורת ההודעה המוקדמת. לדברי בית הדין, המעסיק העצים את התקרית בה העובד התבטא בצורה חריפה כלפי הבוס, וניצל אותה לצורך פיטוריו תוך שלילת פיצויי הפיטורים שלו.
עובדת בחברת בטחון אזרחי ש.ק. בע"מ גילתה שלא הועבר כסף לקרן ההשתלמות שפתחה עבורה החברה, לאחר ששילמה כל חודש 500 שקל ממשכורתה. נציג ההסתדרות סירב לעזור כיוון שייתכן והחברה תפורק. לעובדת אחרת הועבר סכום חלקי. בטחון אזרחי: "התרחשה תקלה"
בית הדין לעבודה בתל אביב פסק לאחרונה כ-800,000 שקל לתובע שהתקבלה טענתו לפיה התקיימו יחסי עובד-מעביד בינו לבין התעשייה האווירית, על אף שקיבל את שכרו בתמורה לחשבוניות מהחברה שבבעלותו. ההתקשרות בין הצדדים החלה בשנת 1989 והסתיימה בתחילת 2013, מספר חודשים לאחר שמלאו לתובע 67 שנים. התובע, מהנדס בכיר בחשמל ואלקטרוניקה, סיפק למפעל של התעשייה האווירית בלוד שירותי כתיבה טכנית והדרכה, תחילה באמצעות עוסק מורשה שלו ובהמשך באמצעות חברה בבעלותו.
בית הדין לעבודה בתל אביב חייב לאחרונה בהחלטה יוצאת דופן את הבעלים של חברה המפעילה רשת חנויות אופנה ונקלעה לקשיים, לשאת באופן אישי בחובות החברה כלפי עובד ששימש בה מנהל משאבי אנוש. הכל החל כאשר באוגוסט 2007 נחתם בין הצדדים הסכם שכותרות 'עדכון תנאי העסקה', אשר היווה תוספת להסכם העסקתו של העובד בחברה מדצמבר 2005.
פסק הדין עוסק בעובד שהועסק כאיש מכירות. העובד לא היה מרוצה מעבודתו וביקש להתפטר. המעסיק הוציא לעובד מכתב פיטורים, ולפיו: "עקב ארגון העסק וארגון מצבת העובדים אנו נאלצים לפטר אותך". במכתב הפיטורים נקבע מועד סיום יחסי העבודה. העובד תבע פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת וזכויות נוספות, כגון פדיון חופשה, דמי הבראה, פיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה, שכר עבודה של חודשיים, ופיצוי בגין עוגמת נפש.
קנס פלילי בסך של 118,600 ₪, התחייבות להימנע מעבירה בסכום 1,180,000 ₪ למשך 3 שנים ופיצוי לקורבנות העבירה - כך גזר בית הדין האזורי לעבודה על חברה שביצעה עבירות לפי חוק הגנת השכר וחוק חופשה שנתית.
א אחת, עובד פונה לבית הדין לעבודה, לאחר שפוטר, בתביעה לקבל פיצוי כספי ו/או בתביעה לבטל את פיטוריו, בטענה כי פוטר שלא כדין. במקביל עובד יכול להתלונן בפני הרשות המוסמכת על פיטורים שלא כדין. במקרה שנדון בבית הדין לעבודה, מעסיקה שפיטרה עובד מבוגר בעל וותק ניכר חויבה לשלם לו פיצויי בסך 290,000 ש"ח
חברת הסעות הורשעה באי תשלום שכר מינימום לאחד מנהגיה. המדינה ביקשה להטיל עליה קנס כבד של 1.23 מיליון שקל, אולם ביה"ד האזורי לעבודה בתל-אביב האמין לחברה שהדבר נעשה בתום לב, וגזר עליה קנס של 226 אלף שקל בלבד.
פסק דין שניתן החודש בבית הדין הארצי לעבודה קובע כי גם כאשר הפיטורים מוצדקים, יש מקרים שבהם המעסיק נדרש להראות כי עשה מאמצים כנים למציאת חלופות ■ במקרה הנדון קבעו השופטים כי נמצא "טעם לפגם בהליך הפיטורים", ופסקו פיצוי של 100 אלף שקל למפוטר
הרשת טענה להגנתה כי העובד צבר ארבע עבירות משמעת חמורות: אי סגירת דלתות חירום, מכירת בשר טלה לאחר שהוחזר קפוא על ידי לקוחה, הפקרת רכב החברה ובעיית שתיית אלכוהול ■ השופטת: "לא מצאנו שהחברה הוכיחה נסיבות המצדיקות שלילת פיצויי פיטורים"
סגנית מנהל סניף קריית אונו של בית הקפה "קקאו" הוחלפה על ידי עובדת אחרת זמן קצר לאחר שהודיעה על הריונה. המנהל ניסה להסביר כי לא פיטר אותה אלא הציע לה תפקיד אחר, אך בית הדין לעבודה קבע לאחרונה כי מדובר בפיטורים (לא חוקיים) לכל דבר ועניין.
המעסיקים במוסך בו הועסק העובד התחלפו והמעסיקה החדשה דרשה מהעובד לחתום על חוזה שבו הוא מוותר על כל הטענות כלפיה אך הוא סירב. ביה"ד לעבודה קיבל את תביעתו וקבע: ניסתה להתנער מתשלום זכויות. האיש החל לעבוד במוסך ביהוד ב-1995. באמצע שנת 2012 מכר בעל המוסך את העסק לחברה בבעלות אדם פרטי.
חברת הסעות הורשעה באי תשלום שכר מינימום לאחד מנהגיה. המדינה ביקשה להטיל עליה קנס כבד של 1.23 מיליון שקל, אולם ביה"ד האזורי לעבודה בתל-אביב האמין לחברה שהדבר נעשה בתום לב, וגזר עליה קנס של 226 אלף שקל בלבד.
המערערת הורשעה בבית הדין האזורי לעבודה בעבירה של אי תשלום שכר מינימום במועד לעובדים (ביניהם נער עובד) שהועסקו על ידה, על פי סעיף 14 לחוק שכר מינימום. המערערת טענה כי אי תשלום שכר מינימום במועד אינו מהווה עבירה פלילית מהסיבות הבאות: סעיף 14 לחוק שכר מינימום אינו קובע מועד לתשלום השכר, ולכן מרגע ששולם השכר, גם אם באיחור, לא מתקיימים יסודות העבירה.
בית הדין לעבודה חייב מעסיק לשלם פיצויים לעובדת שפוטרה בגיל 63 למרות שהסיבה לפיטורים היה צמצומים וביטול התפקיד, שבו כיהנה, מאחר ולא הוכיח כי שקל באופן פוזיטיבי את גילה המבוגר הצלחתה ותרומתה לעבודה כשיקול נגד הפיטורים
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגישה עובדת ניקיון נגד חברת כוח האדם "איי.אס.אס" שהעסיקה אותה במשך קרוב לשני עשורים לפני שפיטרה אותה. השופטת מיכל לויט קבעה שהיא תקבל 415 אלף שקל, רוב הסכום עבור שעות נוספות שלא שולמו לה לאורך השנים.
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע לאחרונה שחברת "שלמה רשת מוסכים" תשלם כ-100 אלף שקל לעובד לשעבר, שפוטר בגיל 63 בנסיבות שנויות במחלוקת, זמן קצר לאחר שהודיע כי הוא עומד לעבור ניתוח. השופטת חנה טרכטינגוט ביססה את פסק הדין על "סמיכות הזמנים והבהילות בהוצאת הפיטורים".
מועמדת התקבלה לעבודה ונחתם עמה חוזה עבודה, אולם לאחר מספר ימים נודע למעסיק שאין לו אפשרות להעסיקה. בית הדין לעבודה בתל אביב פסק לה לאחרונה פיצוי בגובה כ-50,000 שקל בגין הפסד ההשתכרות ועוגמת הנפש שנגרמו למועמדת כתוצאה מכך.
האם עובדת שיצאה לחופשת לידה זכאית לקבל שי לחג? ומה עם עובד שסיים את עבודתו סמוך לחג – האם המעסיק חייב לתת לו שי? שאלות ותשובות על זכויות עובדים
ביטול עסקה גדולה עם לקוח הביא לצמצום שעות נוספות בהן נהג העובד לעבוד במשך תקופה ארוכה. בית הדין פסק שהתפטרותו נחשבת לפיטורים, על אף שהמשיך לעבוד במשרה מלאה עשוי להיחשב להרעת תנאים
logo בניית אתרים